(Hebrew translation below)
(Translated by Mr. Tomasio Rubinshtein)
(2023 Note: Now that I compared myself to other autists, I've realized I have Asperger's Syndrome, which can be considered part of ASD, or the Autism Spectrum Disorders. I, however, am no longer sure if I am indeed an autist, even though I was diagnosed with both Asperger's and ASD. Please, take this article with a grain of salt, as I expect you to do, with any of my articles).
**************************************
Imagine you have as much vision as any other person. However, you can only look one way, and you'll never be able to look at other directions on your own. In other words, your vision is only limited to one line of sight, while the other directions can only be known to you only through external help/interpretation.
This is autism as a metaphor for all of its agents on the spectrum. Autism is a form of blindness. Not necessarily physical blindness, but social blindness. What seems self-evident to many others, it's going to be difficult for the autistic to understand because their "blindness" tells them only one direction. Some would call them fools, idiots, living in illusions and so on, but as long as they don't explain their condition and their limited social vision, people will not optimally understand their situation.
Therefore, there is a difference between social understanding and general intelligence, that not everyone who is limited in his social vision is necessarily stupid. In a very large part of the time, even, the opposite is true, but it's not entirely clear by others as long as you don't unveil your situation. Hence, by the way, the importance of being honest about your situation and not hide the fact that you're on the spectrum, because then people will understand you a lot less and even think that your intelligence is lower than the average.
I myself am on the autistic spectrum, and while I'm writing philosophical articles, interpersonal issues and information are not completely understood by my own endeavor, and probably not as understandable as that of an average person. I'm having a hard time understanding humor and I sometimes interpreting it in a literal sense; it's hard for me to understand faces or tone, which makes me misinterpret the situation, and I'm very sensitive to external stimulation, which is part of the spectrum of those being on it to experience certain stimuli more intensely than the average person, which can lead or anxiety, stress and emotional stress. Because people on the spectrum are a sort of "socially-blind," it's very important to emphasize the social data and its meaning to them, so that they don't interpret the situation incorrectly and not to be clueless on different situations.
It's important to explain more clearly what they're talking about, to speak as directly as possible, and occasionally let them rest due to the sensory overload they're in when they go out into the world every day.
There's also something else that's important to point out: autistic is not a curse word. It's a series of conditions that people are born with and carry around their entire lives, conditions which are incurable. People on the spectrum are every day in the chance of suffering due to
miscommunication and following a misunderstanding in the outside world. So, it's important to avoid using the word "autistic" as a curse, especially when there's one or more autistic around. In regards to Israel, my home country, it's like being called a "kike" because of stereotypical Jewish attributes (like a big nose), whether or not you're actually Jewish.
Another thing that's important to note and that unfortunately not all people fully understand it, is that not all autistic is necessarily mentally retarded. The autistic sequence is specifically called "spectrum" because there are different kinds of functioning autism from low to high, determined by the ability of the autistic to function on its own. Not everyone on the spectrum is necessarily retarded, and not only are they not retarded, but some of them are smarter than the average, and indeed people on the spectrum that are high functioning, usually have average intelligence, or even an above average one.
From a personal point of view, I admit that some of my suffering as a human being on the spectrum is the fact that people don't understand that the way that I'm communicating is derived from my syndrome, and that's why a lot of people have argued that I'm condescending because of this, when the actual fact is not at all true. Make no mistake -- my communications are not as easy for me to use as it seems, although I've written a lot of books and articles in my life, I spoke at a late, and to this day, actually, communication is a thing that requires a higher cognitive effort than that of a normal person, and indeed that's one of the reasons I tend to find myself in a mental state of exhaustion, because the attempt to put words in a coherent manner requires a lot of mental exertion, especially vocal communication that I'm less accustomed to, unlike written communication. I'm sad to see that people think I'm condescending even though I don't consider myself superior to others.
When you meet someone, in real life or online, and you see that it's hard for him to understand things that seem to be fundamental and understandable, don't jump right into the conclusion that they're dumb or idiotic, since the first impression of a person like that doesn't necessarily indicate the potential that's inherent in him beyond his difficulty to understand social situations. Not everyone who fails to understand basic things is necessarily stupid, so it's important to keep an open mind and don't jump to conclusions. Who knows, maybe the person in front of you is very smart, if not a genius, that not all of our lives and not all of our intelligence must be based on the more social aspects of human life.
Explain to him what he didn't understand, and he spoke in a way that would understand, without using too much language. Put it simply and help him see what he can't see himself independently.
דמיינו לעצמכם שיש לכם יכולת ראייה כמו כל אדם אחר. עם זאת, אתם יכולים להביט רק לכיוון אחד, ולעולם לא תצליחו להסתכל לכיוונים אחרים בכוחות עצמכם. במילים אחרות, הראייה שלכם מוגבלת רק לקשת אחת, בזמן שקשתות הראייה האחרות ידועות לכם רק באמצעות עזרה/פרשנות חיצונית.
זהו האוטיזם כמטפורה על כל סוגיו על הספקטרום. אוטיזם הוא סוג של עיוורון. לא עיוורון פיזי בהכרח, אלא עיוורון חברתי. מה שנראה מובן מאליו עבור רבים אחרים, יהיה לאוטיסטים קשה להבנה משום שה"עיוורון" שלהם מכתיב להם רק כיוון ראייה אחד.
יש שיקראו להם טיפשים, אידיוטים, חיים באשליות וכדומה, אבל כל עוד הם לא יסנגרו על עצמם שהם אוטיסטים ושהראייה החברתית שלהם הייתה, עודנה ותהיה מוגבלת, אנשים לא יבינו באופן אופטימלי את מצבם. על כן יש לעשות את ההבדל בין הבנה חברתית לבין אינטליגנציה כללית, שהרי לא כל מי שמוגבל בראייה החברתית שלו הוא בהכרח טיפש. בחלק גדול מאוד מהפעמים, אפילו, ההיפך הוא הנכון, אלא שזה לא ברור לגמרי ע"י אחרים כל עוד לא תחשפו את מצבכם. מכאן החשיבות, אגב, של להיות כנים לגבי מצבכם ולא להסתיר את העובדה שאתם על הספקטרום, כי אז אנשים יבינו אתכם הרבה פחות ואפילו יחשבו שהאינטליגנציה שלכם נמוכה מהממוצע.
אני בעצמי נמצא על הספקטרום האוטיסטי, ולמרות שאני כותב מאמרים פילוסופיים, עניינים בינאישיים אינם מובנים לי לגמרי, וכנראה גם לא יהיו מובנים כמו ברמה של אדם ממוצע. אני מתקשה להבין הומור ולפעמים מפרש אותו בצורה מילולית; קשה לי להבין פרצופים או טוני דיבור, מה שגורם לי לפרש לא נכון את הסיטואציה, ואני רגיש מאוד לרעשים, שהרי חלק מהחבילה של להיות על הספקטרום זה לחוות גירויים מסוימים באופן אינטנסיבי יותר מהאדם הממוצע, מה שיכול להוביל או לחרדה, לחץ והתשה נפשית.
מכיוון שאנשים על הספקטרום הם מעיין "עיוורים חברתיים", חשוב מאוד להנגיש את התקשורת ואת משמעויותיה אליהם, על מנת שלא יפרשו את הסיטואציה לא נכון ועל מנת שלא יהיו קצרים בתקשורת. חשוב להסביר באופן יותר ברור את מה שמדברים עליו, לדבר באופן ישיר ככל הניתן, ומדי עת לעת לתת להם גם לנוח בשל העומס החושי שהם נמצאים בו כאשר הם יוצאים אל העולם כל יום.
ישנו גם דבר נוסף שחשוב לציין: אוטיסט זו לא קללה. זה רצף של תסמונות שאנשים נולדים אליו ויישאו אותו כל חייהם, שהרי אין תרופה לאוטיזם. אנשים על הרצף נמצאים מדי יום בסיכוי של סבל בעקבות קצרים בתקשורת ובעקבות אי-הבנה מצד העולם החיצוני. לכן חשוב להימנע מהשימוש במילה "אוטיסט" כקללה, במיוחד כאשר ישנו אוטיסט אחד או יותר בסביבה. בהקשר לישראל, זה כמו שיקראו למישהו "יהודון" בגלל שהוא יהודי.
ועוד דבר נוסף שחשוב לציין ושלצערי לא מבינים זאת לגמרי, הוא שלא כל אוטיסט בהכרח סובל מפיגור שכלי. הרצף האוטיסטי במיוחד נקרא "רצף" משום שיש סוגים שונים של אוטיזם המחולקים לפי רמת תפקוד, כלומר לפי היכולת של האוטיסט לתפקד בכוחות עצמו. אל לנו לתת לאוטיסטים בתפקוד נמוך להכליל בעיננו את מצבם על כל אוטיסט באשר הוא, שהרי הרבה אנשים על הספקטרום לא רק שאינם מפגרים, אלא שחלקם חכמים מעל הממוצע, ואכן אנשים על הספקטרום שהם בתפקוד גבוה, בדרך כלל האינטליגנציה שלהם ממוצעת או אפילו מעל הממוצע.
מנקודת מבט אישית, אני מודה שעיקר הסבל שלי כאדם על הספקטרום היא מהעובדה שאנשים לא מבינים שהאופן שבו אני מתקשר נובע מהתסמונת שלי, ולכן הרבה אנשים טענו שאני מתנשא בגלל זה, כאשר בפועל אין זה נכון בכלל. אל תטעו – התקשורת שלי היא לא כזו קלה לי לשימוש כמו שהיא נראית, למרות שכתבתי הרבה ספרים ומאמרים בחיי. דיברתי בגיל מאוחר ועד היום, בעצם, תקשורת היא דבר שדורש ממני אומץ גבוה משל אדם "רגיל", ואכן זו אחת הסיבות שאני נוטה למצוא את עצמי בהתשה מנטלית, מפני שהניסיון להרכיב מילים באופן קוהרנטי דורש ממני הרבה מאמץ מנטלי, במיוחד תקשורת ווקאלית שאני פחות רגיל אליה כמו תקשורת כתובה/מוקלדת. עצוב לי לראות שאנשים חושבים שאני מתנשא למרות שאינני מחשיב את עצמי כעליון מאחרים.
מכל הנאמר לעיל אני רוצה לבקש מכם את הבקשה הבאה. כשאתם פוגשים מישהו, בחיים האמיתיים או באינטרנט, ואתם רואים שקשה לו להבין דברים שנראים לכם בסיסיים ומובנים מאליהם, אל תקפצו ישר לטענה שהוא טיפש/מטומטם/אידיוט, שהרי הרושם הראשוני של אדם כזה לאו דווקא מעיד על כל הפוטנציאל הטמון בתוכו מעבר לקושי שלו להבין מצבים חברתיים. לא כל מי שלא מצליח להבין דברים בסיסיים הוא בהכרח טיפש, ולכן חשוב לשמור על ראש פתוח ולא ישר לקפוץ למסקנות. מי יודע, אולי האדם שלפניכם הוא חכם מאוד, אם לא גאון, שהרי לא כל חיינו ולא כל האינטליגנציה שלנו חייבת להיות מושתתת על האספקטים החברתיים יותר של החיים האנושיים.
תסבירו לו מה הוא לא הבין, ודברו בצורה שיבין, מבלי שימוש בשפה ציורית מדי. תסבירו בפשטות ותעזרו לו לראות את מה שאינו יכול לראות בעצמו.
