The Anarcho-Cinema Strikes Again -- Guest Post by Mr. Ori Sindel

(Disclaimer: By letting other guest writers be a feature, it doesn't necessarily reflect the philosophical views of the site's main writer and founder, Mr. Tomasio Rubinshtein. If you wish to submit a guest post of your own, please send your application to mrtomasio@philosocom.com . Thanks for reading, and thanks to Mr. Sindel for contributing his second guest post for Philosocom.)

(Translated to English by Mr. Tomasio Rubinshtein. Hebrew Below עברית למטה).

(Rubinshtein's note: The logic in this article can be applied to other areas of life. Including philosophy. Please enjoy).

*************************************

(English Audio)

I will hasten to clarify that I do not pretend to be an expert, and I may be incorrect. However, I always enjoy sharing my thoughts about humanity's future.

When I was a high school student, I entertained myself with animation programs that were available at the time. One of my videos became popular, and I was even asked by some strangers if I had made it. One evening in the 2010s, I told a friend that my dream was to create a cinema concert that would feature my animations.

He mocked me and said that, as a cinema student, he knew it would never happen. He explained that the entertainment industry would never allow such a thing, and that the world would never have a way to distribute an animation in a cinema-industry format.

He said that it all comes down to distribution, and that it is unlikely that there will ever be a network to distribute videos in our lifetimes. He also said that the world's powerful people would never allow such a thing to happen, as it would make them irrelevant.

I pointed to my video as an example of how the internet could be used for distribution, but he smiled and explained that, in his view, the internet is too niche and is only used by a minority, compared to television and cinema.

These days, it seems that the platform of short videos is on the rise. Even companies such as Meta and Google have built infrastructure to compete with China. I have mostly read complaints about these short videos, saying that they are shallow and nonsensical.

Cinema is a way to tell a story. The truth is, even if we deny it, storytelling is the language of humanity. Perhaps we even formed words, according to my fantasies. What we are seeing here is a natural process, not a revolution. By a natural process, I mean the crumbling of power held by Hollywood and the different entertainment industries.

But there never came the moneky that writes like Shakespere (for more on that, click here).

The reason is that entertainment corporations are using their power to herd humanity like sheep, instead of telling the most interesting stories. When they do not, people, critics, and the audience are surprised.

The easiest way to herd people is to speak to them with shallow and Machiavellian stories. This causes the audience to sit like disciplined monkeys and be brainwashed in silence.

Hence why it's no wonder that when the cinema institution is totally cracked and could collapse, it's no wonder that the audience, who can tell their tell using said video platforms, choose to tell shallow stories to their followers as if they were sheep.

But the truth is, there were cases where the cinematic institution was cracked, and the "monkeys" were more and more obedient to the revolutionaries. For example, in Rocky's picture show. It began, so they say, when someone began screaming. Then, the audience did whatever it had on its mind during the show.

Even nowadays, there are instances where the Hollywood institution is showing its cracks. For example, teenagers vandalize a cinema hall during the run of the second Minions movie.

While many are unaware, these are, in fact, the end of Hollywood's reign over its privilege to tell a story. Nowadays, this privilege belongs to anyone.

In many cases, Hollywood has risen up to fill a gap that was created with the weakening of the churches. But Hollywood is a church as and of itself. The alternative deserves to be replaced with another.

We are able to convert the virtual audience into a physical one, with no strict rules. Because the story will be interesting enough, and not lead to the crumbling of the event. And if someone yells something at the display, it is not forbidden. It is part of the experience.

The show is supposed to be based on a "pay as much as you can" monetary system. Or barter. Or by nothing at all. In our time, when a movie projector costs less than ever before, and there are additional technological additions at hand, every place can turn into a cinematic environment. That is contrary to the orthodox cinema church.

Initially, I thought of doing the event of anyone's story in nature. However, that can be included anywhere. Anywhere where a movie can create a cinematic space. But then I was told that it's already been done. And I replied, yes, it's done, but the movies that are shown are Hollywoodish, or stem from the entertainment industry.

And thus, if we use technology and a virtual infrastructure to resume Hollywood's dynasty, then yes, let them enjoy. However, it is definitely not anarcho-cinema, sorry. Not even a middle stage. The whole point of this concept is to tell your story, and not that of entertainment companies.

In fact, I think, anarcho-cinema's advantage and even the potential of short-video platforms, is that everyone will tell a story. That way, a variety of stories are made. And not just the same number of pieces in an institutional atmosphere.

Even though currently, influencers are the middle stage of this concept, I still regard it as a positive progression. Every person, with technology, tell their story, and not just a few conservative directors at Hollywood. Eventually, the attention the new stars will recieve, be justified, and based on something, and not just on shallowness, as we used to recieve by the different companies.

(אודיו בעברית)

האנרכולנוע מכה שנית / מר אורי זינדל

(הערה ממנהל האתר, מר תומאסיו רובינשטיין: ניתן להקביל את הלוגיקה של המאמר לתחומים אחרים בחיים. זה כולל גם פילוסופיה. בבקשה, תהנו).

רק אקדים ואבהיר שמן הסתם אני לא מתיימר להיות מומחה, ויכול להיות שאני לא יודע על מה אני מדבר, אבל תמיד נחמד לשתף את קהל עוקביי בניחושים שלי לגבי עתיד האנושות.

כשהייתי תלמיד בבית הספר התיכון, הייתי משתעשע לא מעט עם תוכנות האנימציה שהיו זמינות באותה התקופה. אחד הסרטונים תפס, ואף קרה ששניים או שלושה אנשים רנדומלים ברחוב שאלו אותי אם אני הוא אותו אנימטור שהכין את הסרטון. ערב אחד באמצע העשור הראשון של האלף השלישי, בשיחה עם חבר לספסל הלימודים סמוך לסינמטק ירושלים, אמרתי לו שהחלום הכי גדול שלי הוא ליצור מעין מופע קולנועי שיכיל את סרטוני האנימציה שלי.

הוא גיחך, ואמר שכאדם שלומד במגמת קולנוע, הוא יודע שאין סיכוי שזה אי-פעם יקרה. הוא הסביר שתעשיות הבידור לעולם לא יתנו לדבר כזה לקרות, ושגם לעולם לא תהיה דרך להפיץ סרט מצוייר או מצולם ברמה של תעשיית הקולנוע. הוא הסביר שזה נופל על הפצה, ושכנראה בימי חיינו לא תהיה תשתית להפצת סרטונים. ושבעלי העוצמה בעולם שלנו לא יתנו לזה לקרות, כי אז יהפכו ללא רלוונטיים בעצם.

נתתי את הסרטון שלי כדוגמא לשימוש באינטרנט בשביל להפיץ דברים כאלו, והוא בתגובה חייך והסביר לי שכפי שהוא מבין את הדברים, האינטרנט נישתי מדי ובעצם מיעוט משתמש בו, לעומת הטלוויזיה הקולנוע.

בימינו נדמה שפלטפורמות של סרטונים קצרים בעליה, ואפילו מטא וגוגל בנו תשתית בשביל להתחרות בסינים. יוצא לי לקרוא בעיקר תלונות על הסרטונים הקצרים הללו, כמה הם שטחיים ומגוחכים.

קולנוע הוא דרך לספר סיפור, והאמת היא שגם אם נתכחש לכך, סיפור הוא שפת האדם. יכול להיות שאפילו לפני מילים, לפי מה שאני מפנטז. בעצם מה שאנחנו רואים פה, הוא תהליך טבעי ולא מהפכה, שהוא התפוררות ריכוזי העוצמה שניתנו לידיים של הוליווד ותעשיות הבידור השונות.

אלא שעוד לא קם הקוף שכותב כמו שייקספיר [לעוד מידע על אגדת אנשי המחשבים של הניינטיז, נא לקרוא את הטקסט הראשון בנושא], והסיבה לכך היא שתעשיות הבידור כמעט תמיד משתמשות בכח הרב שלהן בשביל לרעות את האנושות ככבשים במקום לספר את הסיפור המעניין ביותר [וכשלא, משום מה כולם, הקהל והמבקרים כולם מופתעים כל כך].

הדרכים הקלות ביותר לעשות זאת הן לדבר עם הקהל בסיפורים שטחיים ומקיאווליסטים. מה שקורה בעקבות זה - זה שהקהל צריך לשבת במושבים כמו קופים ממושמעים, ולעבור שטיפת מח המונית בשקט.

לכן אין פלא שכשבית הקולנוע סדוק לחלוטין ועלול לקרוס, הקהל, שניתנה לו האפשרות לספר את סיפוריו בפלטפורמות הסרטונים הקצרים, בוחר לספר סיפור שטחי לעוקביו כאילו היו כבשים.

אבל האמת היא שהיו מקרים בהם מוסד בתי הקולנוע נסדק והקופים היו לפחות ממושמעים ויותר למהפכנים. למשל, מופע הקולנוע של רוקי. שהתחיל לפי מה שמספרים מזה שמישהו צרח בזמן הקרנת הסרט, מה שהתפתח בהמשך לתופעה של סרט בו הקהל עושה ככל העולה על רוחו.

גם בימינו ישנם מקרים בהם הממסד ההוליוודי נסדק, לדוגמא - טינאייג'רים מחריבים אולם קולנוע בסרט ההמשך של המיניונים.

בלי לדעת זאת, בעצם מדובר בסימנים של קץ ריכוז הכח של הוליווד ותעשיית הבידור על לספר סיפורים, ותחילתו של עידן בו כל אדם יוכל לספר סיפור.

במובנים רבים, הוליווד קמה בשביל למלא את החלל שנוצר עם החלשות הכנסיות. אבל הוליווד היא כנסיה בפני עצמה, בגלל שיש להם בלעדיות על לספר אך ורק את הסיפור של הוליווד. צריך לבנות אלטרנטיבה לאלטרנטיבה.

ניתן לקחת את הקהל בתשתית הוירטואלית ולהמיר את זה לקהל למופע קולנוע מוחשי, בלי כללים נוקשים. כי הסיפור יהיה מספיק מעניין ולא יגרום להתמוטטות המופע. ואם מישהו יצעק משהו לעבר סרט הקולנוע, זה לא אסור, אלא חלק מהחוויה.

המופע אמור להיות על בסיס של "שלם ככל יכולתך" או אפילו סחר חליפין, או אפילו - כלום. בעצם בימינו כשמקרן של סרטים עולה הרבה פחות ממה שעלה בעבר, ויש יכולת טכנולוגית, כל מקום יכול להפוך לחלל קולנועי, בניגוד לכנסיית הקולנוע.

בתחילה עלה הרעיון להקרין את הסיפור של כל מי שירצה בעצם בטבע, אבל זה יכול לקרות אשכרה בכל מקום. כל מקום בו יוקרן סרט יהפוך לחלל קולנועי. ואז העירו לי שכבר עושים את זה, והערתי בחזרה, כן אבל ההבדל הוא שהסרטים שמציגים הם הוליוודים או מגיעים מתעשיית בידור.

כך שאם משתמשים בטכנולוגיות והתשתיות הוירטואליות בשביל להמשיך את שושלת הוליווד, זה נחמד ושיהנו, אבל זה בהחלט לא אנרכולנוע, סורי, זה אפילו לא שלב ביניים. כל הפואנטה של אנרכולנוע היא למעשה לספר את הסיפור שלך, ולא את הסיפור של תעשיות הבידור.

בעצם, לדעתי, היתרון של אנרכולנוע וגם פוטנציאלית של פלטפורמות הסרטונים הקצרים, הוא שכל אחד יכול לספר סיפור, וכך נוצר מגוון של סיפורים ולא רק אותם מספר סיפורים באווירה כנסייתית.

אמנם כרגע משפיעני הרשת הם מעבר ביניים, אבל לדעתי דווקא מדובר במעבר ביניים חיובי. כל אדם מסוגל טכנולוגית לספר את סיפורו, ולא רק כמה במאים שמרנים מהוליווד. בהמשך תשומת הלב שיקבלו הכוכבים החדשים תהיה מוצדקת ומבוססת על משהו, ולא על בסיס שטחיות כפי שהורגלנו לקלוט על ידי תעשיות הבידור השונות.